מה המשמעות של "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"?

השורה הזו אומרת לנו שלפני שמשהו שאנחנו רואים היה קיים, אלוהים כבר היה, והוא זה שהביא הכל. "שמים וארץ" היא דרך לומר את כל היקום, גם מה שלמעלה וגם מה שלמטה. שום דבר אינו נצחי מלבד אלוהים עצמו. העולם לא בא ממקריות עיוורת או מחומר נצחי. אלוהים בחר בחופשיות ליצור, וכל מה שקיים חייב לו את הווייתו. זה מעצב את האופן שבו אנו רואים את העולם ואת עצמנו, כשייכים לאל שברא אותנו.

מה זה אומר שכדור הארץ היה "חסר צורה ובטל"?

המילים "בלי צורה וריק" מתארות את כדור הארץ בתחילת הדרך כריקה, חסרת צורה ומכוסה במים עמוקים. לא היו חיים, לא היו סדר, ולא היו עדיין מבנה ברור. חושך רבץ על העמוק הזה. אלוהים יצר את החומר הבסיסי, אבל הוא עדיין לא סידר אותו. זה מכין את הבמה להמשך הקטע, שבו אלוהים מביא צעד אחר צעד אור, סדר ומלאות. זה גם מראה שהיופי והסדר שאנו רואים בבריאה אינם אקראיים, אלא תוצאה של עבודתו החכמה של אלוהים.

מי היא "רוח אלוהים" הנעה על פני המים?

"רוח אלוהים" כאן היא רוחו של אלוהים עצמו, הפעילה באופן אישי ממש בתחילת הבריאה. התמונה היא כמו ציפור המרחפת מעל הקן שלה, מוכנה להביא חיים. בעוד כדור הארץ עדיין חשוך וללא צורה, רוחו של אלוהים הייתה נוכחת מעל המים, החזיקה והכינה את העולם הגולמי הראשון הזה למה שאלוהים עומד לעשות. זה מראה שאלוהים אינו מרוחק מבריאתו. מלכתחילה רוחו קרובה, מקיימת את מה שעשה ומוכנה להביא סדר וחיים במקום בו הייתה רק ריקנות.

מדוע אלוהים ברא אור לפני השמש, הירח והכוכבים?

הקטע מראה את האור שמתהווה פשוט על ידי דבר אלוהים, לפני שהוא עושה את השמש, הירח והכוכבים ביום הרביעי. זה מלמד שאור ויום אינם תלויים, מלכתחילה, באותם האורות הנבראים, אלא באלוהים עצמו. הוא יכול לתת אור בלעדיהם. מאוחר יותר הוא ממנה את השמש, הירח והכוכבים כאורות קבועים לציון ימים, עונות ושנים. צו זה שומר עלינו מלהתייחס לגופים השמימיים האלה כאל אלים. הם רק משרתים וכלים ביד הבורא האמיתי.

מה זה אומר שבני אדם נוצרו בצלם אלוהים?

להיות בדמותו של אלוהים פירושו שבני האדם נפרדים משאר היצורים. אנשים נוצרו כדי לשקף משהו מאופיו של אלוהים עצמו, כגון הגיון, חוש מוסרי והיכולת לדעת ולהתייחס אליו. הקטע קושר את הדימוי הזה עם שלטון על הדגים, הציפורים והחיות, כך שחלק מהדימוי הוא קריאה לשלטון חכם תחת אלוהים. זה לא אומר שאנחנו אלים, אלא שעשינו ישרים, עם כבוד מיוחד ואחריות בבריאה שיצורים אחרים אינם שותפים להם.

מהי "שליטה" אנושית על האדמה ועל היצורים?

כאשר אלוהים נותן לבני האדם שליטה על דגים, ציפורים, בקר וכל הארץ, הוא מציב אותם כמנהלים שלו על שאר הבריאה. זה לא רישיון להתעללות רשלנית, אלא אמון לנהל ולטפל בעולם שהוא עשה. אנשים צריכים להכניע את כדור הארץ במובן של הכנסת הפוטנציאל שלה לסדר ופירות, תוך שימוש נכון בצמחים ובבעלי חיים. כיוון שאלוהים ראה את בריאתו כטובה, שלטוננו צריך ליישר קו עם טובו, ולחפש גם את צרכינו וגם את הרווחה של מה שהוא עשה.

מדוע אלוהים אומר שוב ושוב שהבריאה הייתה "טובה" ואז "טובה מאוד"?

בכל פעם שאלוהים מסיים שלב בעבודתו, הוא מסתכל על מה שעשה וקורא לזה טוב. זה אומר שזה מתאים לתוכנית החכמה שלו ומתאים למטרה שלו. שום דבר שאלוהים ברא בימים אלה אינו רע או פגום בפני עצמו. כשהוא מסיים את כל ששת הימים, הוא מסתכל על המכלול ביחד וקורא לזה טוב מאוד. האור, השמים, האדמה, הצמחים, הכוכבים, החיות ובני האדם כולם שייכים למקומם ופועלים יחד. זה מלמד שהעולם המקורי בא מתוך חסד אלוהים, לא מעימות, והיה מלא בהרמוניה.

כיצד סיפור הבריאה הזה מראה את כוחו ואופיו של אלוהים?

הקטע מראה את כוחו של אלוהים בכך שהוא יוצר פשוט על ידי דיבור. הוא לא נאבק ולא משתמש בכלים. הוא אומר, "יהי", וזה כך. די במילה שלו כדי להביא דברים יש מאין לכדי הוויה מלאה. אנו רואים גם את חוכמתו בסדר הימים הברור, העובר מריקנות חסרת צורה לעולם מסודר ומלא. הטוב שלו מופיע בתדירות שבה הוא קורא לדברים טובים ובברכתו על יצורים ובני אדם, נותן להם חיים, מזון ומשימות פוריות. הבריאה מגלה אלוהים שהוא חזק, חכם ואדיב.

מה אומר הקטע הזה על תכלית חייהם של אנשים כיום?

הקטע הזה מראה שאנשים הם לא תאונות. הם נוצרו בכוונה, בצלם אלוהים, בורכו על ידו וניתנת להם עבודה לעשות. חיינו נועדו לשקף את אופיו של אלוהים, לדאוג ליצירתו ולחיות תחת שלטונו. זה אומר שעלינו להתייחס לאחרים בכבוד, שכן כל אדם נושא את הדימוי הזה, ועלינו לטפל במשאבי העולם בזהירות, לא בתאוות בצע. זה גם קורא לנו להקשיב לדברי אלוהים, כי אותו אלוהים שדיבר את הבריאה להוויה עדיין מדבר ויש לו את הזכות להנחות את חיינו.

Gen.1.1

בראשית 1:1

HBRM

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

beroshit bra elehim et hashmim ve'at hartz

The Creation

Heaven and Earth

1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

beroshit bra elehim et hashmim ve'at hartz

2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים

veha'aretz hita tahu uvhu vehashech al pni tahom veruch elehim marchafat al pni hamim

The First Day—Light

3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור

viamer elehim yehi or veyhei or

4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך

vira elehim et ha'or ki tov vibadel elehim bin ha'or uvin hachshech

5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד

vicra elehim le'or yum velachshech kra lila veyhei arv veyhei beker yum achad

The Second Day—Heaven

6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים

viamer elehim yehi rakia betuch hamim veyhei mivdil bin mim lemim

7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן

vi'ash elehim et harkia vibadel bin hamim asher mitchat lirkia uvin hamim asher me'el lirkia veyhei ken

8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני

vicra elehim lirkia shmim veyhei arv veyhei beker yum shani

The Third Day—Earth, Seas and Plants

9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן

viamer elehim yikvu hamim mitchat hashmim el mekum achad vetar'a hibsha veyhei ken

10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב

vicra elehim libsha artz velemikva hamim kra yemim vira elehim ki tov

11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן

viamer elehim tadasa hartz dasa ashev mizria zra etz pri ase pri leminu asher zar'u bo al hartz veyhei ken

12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב

vetotza hartz dasa ashev mizria zra leminahu ve'etz ase pri asher zar'u bo leminahu vira elehim ki tov

13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי

veyhei arv veyhei beker yum shlishi

The Fourth Day—Sun, Moon, and Stars

14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים

viamer elehim yehi me'aret barkia hashmim lehabdil bin hayom uvin halila vehiv le'atet velmu'adim velimim veshanim

15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן

vehiv leme'oret barkia hashmim leha'ir al hartz veyhei ken

16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים

vi'ash elehim et shani hamaret hagdalim et hameor hagdal lemimshlat hayom ve'at hameor haktan lemimshlat halila ve'at hakochvim

17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ

vitan etam elehim barkia hashmim leha'ir al hartz

18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב

velemshel bium uvlila velehabdil bin ha'or uvin hachshech vira elehim ki tov

19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי

veyhei arv veyhei beker yum ravi'i

The Fifth Day—Fish and Birds

20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים

viamer elehim yisratzu hamim shretz nifsh chia ve'uf yeofef al hartz al pni rakia hashmim

21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב

vibra elehim et hitninam hagdalim ve'at kel nifsh hachia harmashet asher shartzu hamim leminhem ve'at kel of knef leminahu vira elehim ki tov

22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ

vibrech etam elehim le'amer pro verevu umlau et hamim bimim vehaof yerev bartz

23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי

veyhei arv veyhei beker yum chmishi

The Sixth Day—Land Animals and Mankind

24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן

viamer elehim totza hartz nifsh chia lemina behama vermash vechito artz lemina veyhei ken

25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב

vi'ash elehim et chit hartz lemina ve'at habehama lemina ve'at kel ramesh hadma leminahu vira elehim ki tov

26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ

viamer elehim nease adam betzlamnu kadmotenu viradu bidgat him vebe'uf hashmim uvavhama vebakel hartz vebakel harmash harmash al hartz

27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם

vibra elehim et ha'adam betzalmu betzlam elehim bra ato zcher venikva bra etam

28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ

vibrech etam elehim viamer lehem elehim pro verevu umlau et hartz vekavsa veredu bidgat him vebe'uf hashmim vebakel chia harmashet al hartz

29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה

viamer elehim hana natati lehem et kel ashev zra zra asher al pni kel hartz ve'at kel ha'atz asher bo pri etz zra zra lehem yehaya lachla

30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן

valkel chit hartz valkel of hashmim valkel romesh al hartz asher bo nifsh chia et kel yark ashev lachla veyhei ken

31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי

vira elehim et kel asher ase vehana tov me'ad veyhei arv veyhei beker yum hasheshi

הפניות צולבות

אין הפניות צולבות זמינות עבור פסוק זה.